באחד הערבים האחרונים, קיבלתי שיחת טלפון מליאור, הבעלים של ג'ואי ובילי (שני כלבים מעורבים מקסימים, הגרים במושב באזור השפלה). ליאור ציינה כי השניים, שחזרו לפני שעה קלה מטיול הערב הקבוע שלהם, בו הם מטיילים לבד במושב, החלו לרעוד וללכת בצורה מוזרה וכדאי שאגיע לבדוק אותם. כשהגעתי מצאתי את ג'ואי ובילי מתנשפים, מריירים, רועדים ולא מסוגלים לעמוד על רגליהם.
כבר עם תיאור המקרה על ידי הבעלים והבדיקה הגופנית הראשונית ניתן היה לאבחן כי מדובר בהרעלה וכי יש לפעול מהר על מנת לנסות ולהציל את חייהם.
הרעלה היא בעיה רפואית נפוצה בכלבים ובחתולים בגלל סקרנותם הטבעית ונטייתם לאכילה לא מבוקרת.
קיימים רעלים רבים העשויים לגרום לנזק בריאותי לחיות המחמד שלנו, ובמיוחד במושב שם יש שימוש רב בחומרי הדברה כנגד מזיקים שונים אשר עלולים להיות נגישים ולא מאופסנים מחוץ להישג ידם של בעלי חיים. אחת הסיבות למשיכה של כלבים וחתולים לרעל הוא ציפוי מושך כגון סובין אשר ערב לחיכם של מזיקים אך לצערנו גם לחיכם של כלבים וחתולים.
באופן כללי, מידת הנזק שרעל גורם קשורה לכמות הרעל ולמשך הזמן שהרעל נמצא בגוף. אם ניתן טיפול מהיר, רוב הרעלים אינם גורמים לנזק גדול. אולם ישנם רעלים העלולים לגרום לנזק כבד ובלתי הפיך, ואף למוות, גם בטיפול רפואי מיידי. חשיפה לרעל יכולה להיות דרך בליעה, שאיפה, או מגע ישיר עם העור.
השפעת הרעל היא לא תמיד מיידית. ישנם רעלים שגורמים נזק בריאותי רק ימים, שבועות ואף שנים לאחר החשיפה.
המטרה הראשונית היא לסלק כמה שיותר רעל לפני שהוא נספג מן הקיבה למערכת הדם.
לצורך כך קיבלו ג'ואי ובילי זריקה אשר גורמת להקאה מיידית ולאחר מכן בוצעה שטיפת קיבה בהרדמה והכנסת פחם פעיל אשר סופח שיירי רעל שלא ניתן לסלק בשטיפת הקיבה.
כבר על פי צבע תוכן הקיבה והסימנים הקליניים שלהם ניתן היה לשער שמדובר בהרעלת "מתאלדהיד", מרכיב פעיל הנפוץ ברעלים המשמשים לקטילת חלזונות וחשופיות (אחד משמותיו המסחריים הינו "מתזון") ומגיע במגוון תצורות כגון נוזל, אבקה או גרגירים.
חומר זה מסוכן ביותר לבעלי חיים כיוון שמספיקה כמות קטנה ממנו על מנת לגרום לסימנים קליניים קשים ואף למוות.
סימני הרעלה מופיעים מהר מאוד לאחר אכילת החומר הרעיל ומתבטאים בהקאות, ריור, קצב לב מהיר מאוד, נשימה מוגברת, חוסר יכולת לשאת משקל וכן סימנים קשים נוספים.
האבחנה הסופית של החומר הרעיל התבצעה על ידי שליחת תוכן הקיבה לבדיקה במעבדה טוקסיקולוגית.
לאחר ביצוע פעולות חירום אלה, הובהלו השניים לבית החולים הווטרינרי בבית דגן להמשך טיפול בתופעות הקשות של הרעל שכבר הספיק להיספג בדם.
לחומר רעיל זה אין אנטידוט (תרופה שהופכת את השפעת הרעל ומבטלת אותו) ולכן הטיפול הינו טיפול תומך בלבד כתלות בסימנים הקליניים.
בבית החולים, בילי וג'ואי הורדמו לזמן ארוך עם טובוס (צינור לקנה הנשימה) והועלו על מכונת הרדמה ל 48 שעות. בזמן זה עברו ניטור צמוד וקיבלו תרופות מפחיתות עוויתות וטיפול תומך.
לאחר 48 השעות המלחיצות והמתוחות, ג'ואי ובילי נגמלו ממכונת ההרדמה, כאשר רעד השרירים עוד נמשך מספר ימים לאחר מכן וטופל בהתאם.
ביום החמישי לאשפוז, שוחררו השניים כאשר הם אוכלים, שותים ומקשקשים בזנב ונראה כי יצאו סופית מכלל סכנה.
בשיחה עם הבעלים בימים העוקבים לשחרור נראה כי השניים התחזקו וכי הם בריאים ומאושרים.
סוף טוב, הכל טוב עבור שניהם. ערנותם של הבעלים, הקריאה המהירה לטיפול וטרינרי והטיפול הרפואי הארוך והמורכב הוביל את השניים להחלמה טובה ומהירה יחסית לחומרת ההרעלה שלהם.
חשוב להשתדל לא לתת לכלבים להסתובב לבד בטיולים, במיוחד במושבים ואזורים חקלאיים ולהיות ערניים למצבם, כל שינוי התנהגותי וכמובן גופני של בעל החיים מחייב התייעצות עם וטרינר ולפי הצורך הגעה לבדיקה רפואית.
מרפאת הוליPET נותנת ייעוץ טלפוני ללקוחותיה בכל זמן, גם מחוץ לשעות קבלה במרפאה ובמידת הצורך הכוונה על טיפול ראשוני והגעה לטיפול וטרינרי.
